נולדה : 19.1.1961 ב’ שבט תשכ”א
נפטרה : 17.12.2012 ד’ טבת תשע”ב
עטרה נולדה בניו יורק ארה”ב , בת זקונים להוריה משה וידידה ואחות לשלושה אחים ואחות נוספת.
התחנכה מילדותה בבית ציוני ויהודי ולמדה עד כיתה ג’ בבית ספר יהודי שם . עם משפחתה עלתה לישראל והמשיכה
בבית הספר היסודי אלחריזי בתל אביב ובהמשך בבית ספר גולן ברמת השרון. בלימודי התיכון בחרה בבית הספר
לאומניות תלמה ילין .
בתקופת הצבא שרתה כמורה חיילת בבית ספר שדה גלבוע , לפרק זמן שירתה בלשכת קצינת ח”ן ראשית וסיימה
שוב כמורה חיילת במושב מרגליות בגבול הצפון . עם סיום הפרק הצבאי יצאה ללימודי אומנות במגמת קרמיקה במוסד
האקדמי “בצלאל” . את פרק חייה לפני קיבוץ גזר קינחה בטיול ארוך וחובק עולם שראשיתו בארה”ב והמשכו ברוב
יבשות תבל .
בעקבותיהם של עמוס וליסה נמשכה נפשה של עטרה לקיבוץ גזר ובסיום פרקי הלימודים והטיולים הגיעה לגזר וקבעה בה את מושבה לקראת סוף שנות ה-80 של המאה העשרים .תחום עבודתה העיקרי בגזר היה בענף גידולי השדה (גד”ש) בתפקיד טרקטוריסטית על כלים שונים ומגוונים .עבודתה בתחום האומנות הייתה קיימת בה ובפועל בפרויקטים שונים המלווים את החיים והעבודה הרגילה יד ביד לאורך כל הזמן.
בשנת 1993 הכירה את יורם , אתו התחתנה לאחר שנתיים ויחדיו הקימו את משפחתם עם נווה , אמיתי ושלו – ילדיהם . המשפחה יצאה בתחילת שנות ה- 2000 לטיול ארוך בארה”ב במסגרת שנת חופש מן הקיבוץ ושחזרו המשיכה בעבודתה בגד”ש יחדיו עם הוראת אומנות במסגרת חינוכית ייחודית ” קרן קרב ” ברמלה . מגמת הוראת האומנות המשיכה גם בעבודתה כמורה לאומנות בבית ספר ברמלה .
משנת 2007 עבדה ברפת בטיפול ביונקים , בד בבד עם פעילות ויצירה אומנותית ענפה בסטודיו הקרמיקה אותו הקימה ופיתחה בגזר כבר מאמצע שנות התשעים . מוסד זה שימש גם בסיס לפעילות חוגים אומנותיים רבים בתחום אומנות הקרמיקה . גם בפעילות ציבורית נתנה ידה עטרה ובשנותיה האחרונות פעלה בתפקיד מרכזת הקליטה של הקיבוץ .
בשנת 2009 חלתה עטרה במחלה סופנית . היא המשיכה בכל פעילותיה , במשפחה , בקיבוץ ברפת ובאומנות , עד כי כלה כוחה. מוקפת במשפחתה האהובה והאוהבת נפטרה במיטת חוליה בבית החולים .
אמנים הינם בעלי נפש רגישה ונפשה של עטרה עלתה על כולן . אבני היסוד בנפשה היו הקשר והאהבה הגדולה לטבע וליקום . אהבה וכיבוד לכל ברואיי העולם , בני אדם וחיות . חיבוק המציאות העוטפת בצחוק מתגלגל ומדבק ויצירת ערוצי התקשרות אל כל סביבתה בכל הטוב אשר חנן אותה כישרונה . את עקבות עמודי התווך הללו בעולמה נמצא בכל תחומי חייה . גם בחירתה לזון את גופה מעולם הצומח קשורה ליסודות אלו , ובשני העשורים האחרונים לחייה גילתה את כוחם המטיב של הספורט, השחייה והיוגה לבריאות הגוף והתמידה בפעילויות אלו . תחומי העבודה שבחרה בקיבוץ , שאפשרו מגע עם הטבע ושהות בו , מעידים על הכוחות שהניעו את נפשה .
יכולת הביטוי הייחודית באמנות הפלסטית תועלה אף היא לשימוש בחמר הבא מן האדמה . הרעיונות האומנותיים שביטאה ביצירותיה משקפים את הערכים שלאורם חייתה ויצרה ואותם רצתה להנחיל לבני אדם אחרים . תקופות היצירה האומנותית שלה עברו מיצירת מונומנטים נוכחים וגדולים בחלל התצוגה לביטוי השפעת התרבות האינדיאנית אמריקאית על נפשה ועד ליצירות אומנותיות המבטאות את הקשר הנפשי בין ולדות ליולדות בעולם החי – רעיון אליו נחשפה בעבודתה ברפת .העושר האומנותי אפשר לה להציג את עבודותיה במספר תערוכות , בקיבוץ , במועצה האזורית ובאירועים מיוחדים אף בכנס של ענף הרפת בישראל . החשיפה הגדולה החלה גם להניב פירות בהזמנת עבודות יזומות ובתקווה גדולה לפיתוח היצירה עוד ועוד.
עטרה העידה על עצמה כי הושפעה מאוד מן המאפיין את התרבות האינדיאנית אמריקאית בשימוש מעושרו של הטבע רק בכמות הדרושה לקיום האדם . היא ישמה כללים אלו בחיי היום יום והקפידה על ניקיון הסביבה והטבע ועל שמירת מינים מוגנים מן החי והצומח בעולמנו . גם ביחסיה לבני אדם , ביקשה להימנע משיפוטיות , נטתה להתחבר בקלות לאחרים תוך כיבוד הזולת .
את משפחתה אהבה מכל . יחסה והקשר הנפשי לילדיה היה משוש חייה . גם מאחיינה לא החסירה דבר ואף לנציגי המשפחה בחו”ל הרבתה להתקשר ולהרעיף מטובה . בביתה שלה הייתה העוגן הפיסי והנפשי של כולם והשתדלה להנחיל לילדים את הערכים שהיו חשובים לה . למתבונן מן הצד נראה היה כי בבית הקיבוץ הקטן עם שלושה בנים קטנים , יקשה לה להסתדר ולנהל , אך היא שמרה על הבית לאור ערכיה כאילו אין כל קושי , הכל בטבעיות ובדרכי נועם . מבין שלל כישרונותיה נחננה בידי אופה מוכשרת , להמתיק תרתי משמע את החיים לסובביה .
במחלתה הארורה נלחמה עד כי לא יכלה לה עוד ועזבה אותנו אהובה ואוהבת . צחוקה המהדהד נחלש באוזנינו , אך עודו מפרפר בין חדרי הלב .
עטרה – נזכור אותך לנצח נצחים !
